|
עלייתו
המפתיעה של הנטוריזם בישראל / מאת עמית בר
פיגועי
התאבדות, הרוגים, פצועים, יגון וייאוש. בשנים האחרונות
מופיעה ישראל בקביעות בחדשות, כל אימת שמתבצעת פעולת טרור.
ובכל זאת, האנשים שם לא מניחים לעצמם להיתפס לבהלה בעקבות
המצב הפוליטי, אלא מנסים להמשיך בשגרת חייהם. החיפוש אחר
אפיונים חלופיים לחיים פורח. אחד מהגילויים המפתיעים שבכך
הוא עלייתו של הנטוריזם המאורגן.
הנטוריזם בצורתו הבלתי-רשמית
התחיל שם עוד לפני כשלושים שנה, בחופים השוממים של חצי-האי
סיני. אז התהלכנו עירומים בין הבדואים ועצי התמר בנביעות.
אולם, אנו לא היינו היחידים שעשו זאת: מרחביו של הטבע
הבלתי-מושחת, מקום בו הים הכחול-עמוק נושק להרים הבוערים
באדום, הביא רבים לרוממות רוח. זה היה גן העדן של צעירים,
שחיפשו באזור את מפלטם מלחץ החיים היומיומי.
כתוצאה מחתימת הסכם השלום עם
מצרים הוחזר חצי-האי סיני למדינה זו בשנת 1982. אחרי כן
החל הנטוריזם להופיע בחופים אחרים, בעיקר בסביבת אילת
שלחוף הים האדום. כך נמשך הדבר שנים, בלא שמישהו העז בכל
צורה שהיא, להפוך את הנטוריזם לתופעה חוקית. בעיקר החשש
מפני התנגדות חריפה מצד חוגים דתיים שיתק יוזמות מעין אלו.
ההיבט ההולנדי
בשנת 1998 נטל פנחס ברק, אז בן
57 ואגב הולנדי לשעבר, את היוזמה לידיו. הוא בנה בגינת
ביתו שבגבעת המייסדים סאונה וייסד את העמותה הנטוריסטית
הישראלית. השאפתנות שלו הציבה את הנטוריזם על המפה.
ברק כרת הסכם עם קיבוץ קלי"ה
הסמוך, המחזיק בחוף ליד ים המלח. בתוך זמן קצר הצטרפו
לעמותה עשרות חברים. ההסכם העניק לו ולחבריו את האפשרות
לשהות בחוף בעירום באופן חוקי. לאחר שקיום החבורה הקטנה
פורסם בתקשורת, היו התגובות בציבור נלהבות. רבים מצאו בתוך
זמן קצר את דרכם לחוף בים המלח.
כדי למנוע את חדירתם של אלמנטים
לא רצויים לתנועה הטרייה, הציב ברק תקנון. אלא שסעיפיו
הנוקשים, שאחדים מהם תקפים גם בכמה אתרים נטוריסטים
בהולנד, נתקלו בהתנגדות. בעיקר נסבה ההתנגדות לאיסור על
קעקועים ועל פירסינג, כמו גם על שתיית אלכוהול וחיבוקים
בעת המפגשים של חברי העמותה. בשל כך גברה גם ההתנגדות
להנהגה בידי ברק. בישיבה השנתית הבאה נבחרה יושבת ראש
חדשה, שבחרה בקו מתון יותר. יושבת ראש זו הנהיגה תקנון
שהתקבל ע"י רוב החברים. אולם ברק לא היה נכון לקבל זאת,
וייסד עמותה אחרת, שבה התקבל התקנון שלו ללא עוררין. אולם
לאחר קיום מקביל במשך זמן מה, הוחלט לבטל את קיומה של
העמותה השניה ולחזור לארגון המשותף. מזה מספר חדשים שותפים
שוב כל החברים לארגון אחד.
בשנה שעברה נתגלה בראשו של ברק
גידול ממאיר. ב 21 בינואר השנה הוא נפטר. כל הארגון, כולל
מתנגדיו, הספידו אותו ושיבחו את יושרו ועמידתו על
עקרונותיו.
העתיד
כיום כוללת העמותה
כתשעים חברים. כחמש מאות נטוריסטים נקראים "ידידים"
ונוטלים באופן קבוע חלק בפעילות העמותה, מבלי להפוך
לחברים. כמה מהם מעדיפים שלא להירשם כחברים, מתוך חשש
לתגובות מכריהם.
הפגישות בסתיו
ובאביב נערכות בחוף של קיבוץ קלי"ה לחוף ים המלח, היכן
שהאקלים חם יותר מאשר בשאר חלקי הארץ. בקיץ, כאשר החום
באזור ים המלח הופך לבלתי נסבל, נערכים המפגשים בחופים
שונים של הים התיכון והכינרת. בחורף נפגשים הנטוריסטים
הישראלים בבריכות שחיה מקורות. נמצאו בעלי בריכות המוכנים
להשכיר את הבריכה שבבעלותם על פי הסכם עם העמותה. משאלה
גדולה של החברים הוא להחזיק בשטח משלהם, אולם לכך הם עדיין
לא הגיעו.
להפתעתם הגדולה של
הנטוריסטים לא התקיימו עד היום כל פעולות סיכול נגד
המפגשים שלהם מצד חוגים דתיים. החברים מקווים שכך יישאר גם
בעתיד, כך שהעמותה תוכל לגדול ללא הפרעה.
את זאת אני מאחל להם מקרב לב.
|
